על כוכב השחר
כוכב השחר הינו יישוב קהילתי הנמצא בתחום המועצה האזורית מטה בנימין. חיי התרבות והחברה מפותחים בו מאד ובמיוחד נושא העזרה ההדדית ופעילות החסד בתוך הקהילה ומחוצה לה.
תעודת זהות
- אוכלוסייה: 400+ משפחות.
- תאריך הקמה: אלול תש"מ (ספטמבר 1980)
- מרחק מירושלים: 35 ק"מ.
- מיקום: על כביש אלון, בין רימונים למעלה אפרים.
- גובה: 620 מטר מעל פני הים.
- אקלים: ספר המדבר.
- תעסוקה במקום: , נגריות, ישיבה תיכונית, ישיבה קטנה, מפעל לאנטנות, מחצבה, מרפאת שיניים, משרד להנהלת חשבונות ,מוסדות חינוך, מרכולית, בתי עסק קטנים, ועוד.
- במשפט אחד: קהילה דתית תורנית שמחדשת יישוב יהודי עתיק, וצופה אל הרי מואב ובקעת הירדן.
היישוב כוכב השחר הוקם בי"ב באלול תש"מ, במסגרת "מבצע מכפיל" שעליו הכריז גוש אמונים בסתיו תשל"ט. כשבכל יש"ע היו 20 יישובים, התגייסה עפרה להקמת יישוב החדש. משפחות חדשות שהגיעו לעפרה הופנו לגרעין החדש, ובמשך כשנה התגבש גרעין לכוכב השחר. כוכב השחר הייתה אז היאחזות נחל מוקפת אדמות טובות לחקלאות, מה שהפך לענף משמעותי ביישוב. באותה שנה קיבלה ההיאחזות את פרס "ההיאחזות המטופחת ביותר" של צה"ל. במקום היו מספר מבנים צבאיים וחדרי מגורים בודדים, סביב לדשא מטופח. בטקס צבאי חגיגי אוזרח היישוב באלול תש"מ ע"י הגרעין שנקרא בהתחלה עפרה ב'. חודשים ספורים לאחר מכן הגיעו למקום אשקוביות, והחלו להיווצר תכניות בניה ראשוניות.
לאחר כשבע שנים הסתיימה בניית מבני הקבע הראשונים. לקראת סוף 1981 החל להגיע למקום אוטובוס קו 949 מירושלים לבית שאן. היום הקו נוסע עד מעלה אפרים ועובר ביישוב כ-6 פעמים ביום לכל כיוון.
היישוב נקרא על שם ההר הסמוך לו "קובת א-נג'מה" שפירושו הכוכב הראשון "כוכב השחר" וממנו ניתן לראות את ים המלח ובקעת הירדן.
היישוב ממוקם סמוך לקובת-א-נג'מה, תל שעליו שרידי התיישבות יהודית מתקופת בית ראשון. למרגלות ההר קיימים שרידי חקלאות קדומה – טרסות, בורות מים ומערות קבורה.
ביישוב ובשכונותיו מתגוררות היום למעלה מ400 משפחות הנוהגות על פי אורח חיים דתי תורני. בקרב תושבי הקהילה ניתן למצוא משפחות מבוגרות שהיו בין מייסדי היישוב, משפחות צעירות עם ילדים בכל הגילאים, משפחות של בנים ממשיכים וגם זוגות צעירים.
המשפחות גרות בבתי קבע, ביחידות משנה ובקרוואנים. היישוב ידוע באחוזי ילודה מהגבוהים בישראל. רוב התושבים עובדים מחוץ ליישוב, בירושלים וגם בשפלה, אך גם ביישוב מקורות תעסוקה רבים במיוחד בתחום החינוך. כמו כן קיימים ביישוב ענפי חקלאות שונים ומטעים רבים: כרמי יין וכרמי זיתים, נקטרינות, הדסים ורימונים, וכן לול משק עופות לרביה. ביישוב גם שתי נגריות, מפעל לרכיבים אלקטרונים, מפעל לייצור סבונים שנעזר בעובדים עם צרכים מיוחדים, סופרי סת"ם ועוד.
בשנים האחרונות החל היישוב, בסיוע המועצה האזורית, לפתח את האזור לתיירות חווייתית בראש ההר ולמרגלותיו.